הרפואה ההוליסטית בפתח שנה חדשה
זוהי השעה הקריטית למציאת שפה אחידה אוניברסאלית לשיטות האבחון והטפול בגישות השונות מהרפואה השמרנית ומן הרפואות האחרות, שהרי כולן משלימות אלו את אלו וכך יוצרות את העוגה השלימה (WHOLE)= הרפואה ההוליסטית.
רפואה זו חוברת בתוכה:
1. את הקשרים בין הרפואות, הרופאים והמטפלים מכל האשכולות לבין הפונים, החולים המטופלים.
2. את הקשרים בין הטפולים הרבים והמשונים, הקיימים כיום במלם בנושאי גוף/נפש/רוח.
3. את הקשרים המופלאים והמדהימים בין חלקי הגוף השונים.
4. את הקשרים הבלתי נתונים להפרדה בין הגוף/נפש.
כברכה המוכרת לכולנו: נפש בריאה בגוף בריא!
וכברכה היהודית "לבריאות שלמה"
אנו עדים לכניסת חוק בריאות ממלכתי כעס חיה! עדיין לא יצוע באם תשלומי מס ארגון ומס בריאות אכן יוסיפו לנו ארגון? ובריאות?
מה שברור עד היום, כי בפתח המאה ה-21; אנו עוסקים במחלות, בחולי, בחולים ובקופות חולים.
לדעתי, בידינו מעל מידי הידע, בעיקר הדגש היישומי על ובנושא הבריאות!
לדעתי בריאות פרושו איזון, עצמאות, חרות. ושום דבר קיצוני אינו הולך עם בריאות, שתלויה בהומיאוסטאזיס היינו, הרמוניה, "חי האיזון העדיין.
הפרדוקס של הבריאות הוא "הכישלון שבהצלחה": ככל שהרפואה התקדמה אוביקטיבית כך פתחה שביעות רצונו של הפרט והתגברה תחושת האי נוחות של צרכן הבריאות.
והראייה לכך: הנהירה הבלתי מבוקרת של צרכני- הבריאות התועים וטועים אחרי הרפואות האלטרנטיביות. בשל ריבוי והצפה מבלבל ומטעה של מגוון השיטות וההקשרים הפרושים בשוק ושל חוסר- הבנה בסיסי בקרב צבור המטפלים והמטופלים כאחד חייבות להישאל השאלות האלמנטאריות: מה? לשם מה? מתי? איך? כיצד? מי נגד מי? מי בעד מי? ועוד.
עלינו ליתן את הצעת ובדחיפות, ליצירת אחדות מתוך ייחודית (א"י).
כרופאה הוליסטית הינני מצהירה בזאת חד משמעית: כי אין לאיש מאיתנו מונופול על שום שיטה, טכניקה, קונספציה או תורה, ומאידך אין צורך לשלול או להתנגד לאף אחת מן הנל.
כי לכל אחת מקומה!
כל התנגדות, יוצרת חסימה, חוקי הטבע; מה שתתנגד לו יתנגד בחזרה בהפעלת כוח נגדו לפחות באותה העצמה.
אם-כך, שאלת השאלות היא לדעתי:
היכן? מתי? למי? אם בכלל? באיזה תנאים להשתמש באיזה כלי? ועוד..
בדומה לשרברב, המגיע למשימתו ובאמתחתו קופסת כלים גדולה וגדושה.
מוטלת עליו המשימה לשלו את הכלי המתאים ביותר לג'וב שבגינו נקרא, ולעשות את עבודתו נאמנה במינימום הזמן, הסבל והעלות.
קיים צורף אדיר ומוחץ בחיפוש אחר שלום (המילה המדוברת והאקטואלית ביותר בעולם)
אשר בעיתו נוכל למצוא שפה משותפת לסחר/מכר ולמו'מ על בסיס של קבלה וכבוד-הדדי.
בעזרת שפה משותפת להחלפת הסחורות בסחר מטבעות אירופאים המקובלים בשוק הבינלאומי והנסחרים ביותר בעולם, נוכל ליצור אינטגרציה של כל המדינות ולעשות "שלום אוניברסאלי".
שברי אין כאן מתודה אחת הצוברת אמת ודווקא בתור אשת -מקצוע השמה דגש על האבחון טרם קביעת צרכי הטפול; נכון לי לציין כי השימוש הצולב בשיטות האבחון השונות- יביא לדיוק מרבי ומוצלח ביותר בבחירת שיטת הטפול לכאן ועכשיו.
וכך נגיע לפתרונות מהירים, הולמים ובעלות נמוכה יחסית, להרכבת הפאזל המסובך ביותר = האדם.
כפי שמהאטמה גאנדי אמר: "האמת איננה קנין בלעדי של ספר קדוש יחיד. זמנינו זקוק לא לדת אחת ויחידה, אלא לסובלנות וכבוד הדדי מצד מאמיני כל הדתות.
ואני דוגלת בארצות מתוך ריבוי ובארצות מתוך יחודיות!
השאיפה היא לפלורליזם אקלקטי, עם מבנה משותף על בסיס של קבלה וכבוד הדדי.
את זו ניתן להגשים ע"י יצירות סביבה מוסדית (N.H.S) (בטוח- בריאות ממלכתיים וחברות בטוח פרטיות) שתאפשר עבודת צוות עם כוונות כנות וישרות כ\עם עצמנו ועם הפונים אלינו. שנפרגן, שנאמין ושנבין את הפסוק האומר: "שלח לחמך על פני המים..כי ברוב ימים תמצאנו".
עלינו לשאול עצמנו "מנין באתי ולאן אני הולך" ולדעת שאני יודע שאיננו יודע" כהודאתו של סוקרטס. ומעל לכל לזכור ולהבין: כי האחדות שבטפולים השונים והמרובים אינה טכניקה אלא התפיסה, העומדת מאחריה.
**ד"ר עתליה קונלי היא רופאת כאב ושיקום ופסיכולוגית רפואית.
רפואה זו חוברת בתוכה:
1. את הקשרים בין הרפואות, הרופאים והמטפלים מכל האשכולות לבין הפונים, החולים המטופלים.
2. את הקשרים בין הטפולים הרבים והמשונים, הקיימים כיום במלם בנושאי גוף/נפש/רוח.
3. את הקשרים המופלאים והמדהימים בין חלקי הגוף השונים.
4. את הקשרים הבלתי נתונים להפרדה בין הגוף/נפש.
כברכה המוכרת לכולנו: נפש בריאה בגוף בריא!
וכברכה היהודית "לבריאות שלמה"
אנו עדים לכניסת חוק בריאות ממלכתי כעס חיה! עדיין לא יצוע באם תשלומי מס ארגון ומס בריאות אכן יוסיפו לנו ארגון? ובריאות?
מה שברור עד היום, כי בפתח המאה ה-21; אנו עוסקים במחלות, בחולי, בחולים ובקופות חולים.
לדעתי, בידינו מעל מידי הידע, בעיקר הדגש היישומי על ובנושא הבריאות!
לדעתי בריאות פרושו איזון, עצמאות, חרות. ושום דבר קיצוני אינו הולך עם בריאות, שתלויה בהומיאוסטאזיס היינו, הרמוניה, "חי האיזון העדיין.
הפרדוקס של הבריאות הוא "הכישלון שבהצלחה": ככל שהרפואה התקדמה אוביקטיבית כך פתחה שביעות רצונו של הפרט והתגברה תחושת האי נוחות של צרכן הבריאות.
והראייה לכך: הנהירה הבלתי מבוקרת של צרכני- הבריאות התועים וטועים אחרי הרפואות האלטרנטיביות. בשל ריבוי והצפה מבלבל ומטעה של מגוון השיטות וההקשרים הפרושים בשוק ושל חוסר- הבנה בסיסי בקרב צבור המטפלים והמטופלים כאחד חייבות להישאל השאלות האלמנטאריות: מה? לשם מה? מתי? איך? כיצד? מי נגד מי? מי בעד מי? ועוד.
עלינו ליתן את הצעת ובדחיפות, ליצירת אחדות מתוך ייחודית (א"י).
כרופאה הוליסטית הינני מצהירה בזאת חד משמעית: כי אין לאיש מאיתנו מונופול על שום שיטה, טכניקה, קונספציה או תורה, ומאידך אין צורך לשלול או להתנגד לאף אחת מן הנל.
כי לכל אחת מקומה!
כל התנגדות, יוצרת חסימה, חוקי הטבע; מה שתתנגד לו יתנגד בחזרה בהפעלת כוח נגדו לפחות באותה העצמה.
אם-כך, שאלת השאלות היא לדעתי:
היכן? מתי? למי? אם בכלל? באיזה תנאים להשתמש באיזה כלי? ועוד..
בדומה לשרברב, המגיע למשימתו ובאמתחתו קופסת כלים גדולה וגדושה.
מוטלת עליו המשימה לשלו את הכלי המתאים ביותר לג'וב שבגינו נקרא, ולעשות את עבודתו נאמנה במינימום הזמן, הסבל והעלות.
קיים צורף אדיר ומוחץ בחיפוש אחר שלום (המילה המדוברת והאקטואלית ביותר בעולם)
אשר בעיתו נוכל למצוא שפה משותפת לסחר/מכר ולמו'מ על בסיס של קבלה וכבוד-הדדי.
בעזרת שפה משותפת להחלפת הסחורות בסחר מטבעות אירופאים המקובלים בשוק הבינלאומי והנסחרים ביותר בעולם, נוכל ליצור אינטגרציה של כל המדינות ולעשות "שלום אוניברסאלי".
שברי אין כאן מתודה אחת הצוברת אמת ודווקא בתור אשת -מקצוע השמה דגש על האבחון טרם קביעת צרכי הטפול; נכון לי לציין כי השימוש הצולב בשיטות האבחון השונות- יביא לדיוק מרבי ומוצלח ביותר בבחירת שיטת הטפול לכאן ועכשיו.
וכך נגיע לפתרונות מהירים, הולמים ובעלות נמוכה יחסית, להרכבת הפאזל המסובך ביותר = האדם.
כפי שמהאטמה גאנדי אמר: "האמת איננה קנין בלעדי של ספר קדוש יחיד. זמנינו זקוק לא לדת אחת ויחידה, אלא לסובלנות וכבוד הדדי מצד מאמיני כל הדתות.
ואני דוגלת בארצות מתוך ריבוי ובארצות מתוך יחודיות!
השאיפה היא לפלורליזם אקלקטי, עם מבנה משותף על בסיס של קבלה וכבוד הדדי.
את זו ניתן להגשים ע"י יצירות סביבה מוסדית (N.H.S) (בטוח- בריאות ממלכתיים וחברות בטוח פרטיות) שתאפשר עבודת צוות עם כוונות כנות וישרות כ\עם עצמנו ועם הפונים אלינו. שנפרגן, שנאמין ושנבין את הפסוק האומר: "שלח לחמך על פני המים..כי ברוב ימים תמצאנו".
עלינו לשאול עצמנו "מנין באתי ולאן אני הולך" ולדעת שאני יודע שאיננו יודע" כהודאתו של סוקרטס. ומעל לכל לזכור ולהבין: כי האחדות שבטפולים השונים והמרובים אינה טכניקה אלא התפיסה, העומדת מאחריה.
**ד"ר עתליה קונלי היא רופאת כאב ושיקום ופסיכולוגית רפואית.